'שניים אוחזין' בקבר רחל

פרק א' - "שכן לטיסה"
דמותו העבדקנית של הרב קלוגר גהרה מעל דפי הגמרא ועיניו עברו בין השורות.
מלבד הקדושה הצפונה בגמרא הרי יש בה ברכה נוספת, היא משמשת עבורו כמפלט מכל תכונת המטוס סביבו. ממראות שאינו רוצה לראות ומחברתם של אנשים שאינו חפץ בקרבתם.
וכך הוא יושב לאורך הטיסה לארה"ב ומתרכז בספריו הקדושים ומשתדל לצמצם את טווח ראייתו להכרחי ותו לא.
שכנו למטוס אינו מפסיק להסתכל עליו. דמות של איש עסקים עשיר לבוש במיטב המחלצות, מעונב ומחוייט עד לתג האחרון.
מדי פעם שולח מבט סקרני ומנסה ללכוד את האותיות הקטנות בספרים הפתוחים. ניכר בו שרוצה בכל מאודו לפתוח בשיחה אך אינו מעז להפריע.
בשלב כלשהו התעייפו עיניו של הרב קלוגר, סגר את הספר והניחו בצד. עצם את עיניו וביקש לנמנם קמעא.
קולו של שכנו פנה אליו בנימה ידידותית. "אולי תוכל לשתף אותי מעט במה שכתוב כאן?"
העיף מבט שואל לעבר שכנו איש העסקים וזה ממשיך "אני רואה שהדברים שכתובים כאן מסוגלים למשוך את תשומת לבך כל כך הרבה זמן, אז גם אני מעוניין לדעת..."
ברגע הראשון התכווץ כולו באי נוחות. ללמד דברי תורה לגוי?! הלא איסור יש בדבר, החל מגלגל עמו שיחה על דא ועל הא, ומתוך דבריו של 'הגוי' נתברר לו כי הוריו יהודים גמורים הם!
איש העסקים המצוחצח הושיט לו יד. "נעים להכיר. עורך דין ארווין נדלר. אני יהודי בן יהודי. אבל הפעם האחרונה שאבי פגש במשהו יהודי היה כאשר מלאו לו 13 . אביו, סבא שלי, הניח לו תפילין באופן חד פעמי לכבוד הטקס והמצלמה ומאז ועד היום – זה כשישים שנה - לא פגש עוד בשום סממן יהדות..."
"ואתה?"
"אני ממשיך בדרכו של אבא..."
"אז אין לכם שום קשר עם יהדות?" נאנח הרב קלוגר.
"יש לנו קשר עם יהודים" ענה הלה בגאוה ועיניו זרחו. "אנחנו קשורים מאד לצדיקי משפחת אבוחצירא, לפני שנים רבות היה אבא מגיע מארה"ב מפעם לפעם לבית הבבא סאלי בנתיבות. גם אני מגיע אחת לכמה שנים לביקור בבית האדמו"ר רבי דוד אבוחצירא שליט"א בנהריה".
עורך הדין החל מספר על עצמו, ומדבריו עלתה תמונה עגומה של איש דל ורש במצוות, שאפילו ריח של תורה לא דבק בו, (על מצוות קידוש והבדלה, דרך משל, שמע לראשונה בחייו במהלך אותה טיסה), אבל עתיר בנכסין אשר רבים משועי עולם משחרים לפתחו, הוא אחד מעורכי הדין הנחשבים ביותר בתחומו ויש לו שם עולמי. משרדיו פרוסים בששה ערים מרכזיות ברחבי ארה"ב, ובהם מועסקים  קרוב ל 150 עובדים (עו"ד, פקידים וכל כיו"ב) והוא מדלג ביניהם במטוסו הפרטי.
"אני המייצג הרשמי בהרבה משפטים בינלאומיים מסועפים. לדוגמא, בימים אלו (בהם התרחש הסיפור) אני משמש כעו"ד במשפט המתקיים בארה"ב, ומייצג את תביעת השוטרים שתבעו את המדינה בגין פנסיה. כל איש ממשל בארה"ב, ברגע שתזכיר את שמי באוזניו מיד יקוד ביראת הכבוד".
פרק ב' - "ספר לי על קבר רחל"
כך, יושב לו עו"ד נדלר ומתבונן בשכנו במשך כל הנסיעה מישראל לארה"ב (אליה הגיע לביקור בן 11 שעות לצורך פגישות עבודה, בהן שילב גם ביקור בזק בנהריה בביתו של כ"ק האדמו"ר רבי דוד אבוחצירא שליט"א). הוא התוודה על האמת "מטבעי אני אוהב ללמוד ולעמוד על חקר כל דבר שאני רואה, וכאן ראיתי יהודי בלבוש חסידי רכון על גבי ספריו ואינו מוציא את עיניו מהספר שעות רבות, הסקרנות אכלה אותי".
השיחה החלה להתפתח. הרב קלוגר העומד בראש מוסדות קבר רחל והכוללים באתר הקדוש, הזכיר את המושג "קבר רחל".
פניו של איש העסקים החווירו והוא זינק ממקומו כנשוך נחש. "מה, אתה קשור לקבר רחל?"
"בהחלט כן" ענה. "מה הקפיץ אותך?" (הרב קלוגר טרם ידע כי בעת ביקורו של עורך הדין אצל הצדיק בנהריה ביקש סגולה לישועה והצלחה בעשירות, והצדיק ענה את התשובה הרגילה על פיו: "סגולה לפרנסה? מוסדות קבר רחל!". עוה"ד לא ידע איך להגיע למוסדות קבר רחל, והנה הם ממציאים עצמם לפניו).
"ספר לי על קבר רחל" אמר איש העסקים בשקיקה.
הרב קלוגר החל מרחיב את השיחה על דמותה של רחל אמנו ומה שעברה בחייה, וכיצד נתקבל קברה כאחד המקומות הקדושים ביותר לעם ישראל. סיפר על הכיסופים, הגעגועים וההתרגשות שלא עזבו את כלל ישראל כמעט שלושת אלפים ושש מאות שנים )לפי ספר 'סדר הדורות'(. דיבר על נחלי דמעות שכבר נשפכו, נהרי ישועות ששטפו. על רבבות מכל פינה בעולם שעיניהם ולבם נשואים בערגה אל המקום הזה.
למרבה ההפתעה, למרות החזות הגויית גילה עורך הדין המהודר התעניינות בלתי רגילה בנושא. ביקש לברר על מקורות חז"ל וגדולי הדורות, וגם ביקש להתעדכן על מצב קבר רחל כיום, על אפשרויות הגישה ועל כל הקורה בקבר רחל. רמת הידיעות שלו ביהדות בכלל ובכל הקשור לרחל אמנו וקבר רחל בפרט, עמדה ברמה של ילד בגן שיודע לספר את האגדה של רחל אמנו... אך הרגש היהודי, הנקודה היהודית הפנימית היתה גחלת לוחשת, אך שמע את צמד המילים "רחל אמנו" והגחלת דלקה באש של כיסופים בוערים.
כעת שמע בהפתעה על רבנים ואברכים מופלגים בתורה ויראת שמים השוקדים על התורה ועל העבודה בקבר רחל ברוב שעות היממה.
על אתר אמר לבן שיחו כי הוא מרים תרומה נכבדה למוסדות קבר רחל, "אני רוצה להיות שותף בקבר רחל אמנו" אמר בלהט.
דרכה של טיסה שגם אם ארוכה היא, בסופו של דבר נוחת המטוס במחוז חפצו. הם הגיעו לניו יורק, אבל החליפו ביניהם מספרי טלפון, ומני אותו יום הפך עורך הדין הפופולארי לאחד מיקירי קבר רחל. בכל שבוע היה מתקשר אל הרב קלוגר כדי לשאול מה קורה במקום, ולבטא את הקשר הנפשי שלו לקבר רחל. אחת לחודש נהג להעביר את נדבת לבו.
פרק ג' - מאיגרא רמא לבירא עמיקתא
ימים עברו וירחי השנה חלפו בזה אחר זה. השנה תמה ופתאום החל המצב הכלכלי בעולם להתערער. מעצמות כלכליות קרסו, ואף מטה לחמו של העו"ד נדלר נפגע אנושות. הוא מצא עצמו בכי רע. משרדיו עדיין תיפקדו איכשהו אך חדלו להוסיף הון לקופה, ואם חשב כי המשבר הכלכלי יחלוף במהירות - הלכו הענינים והסתבכו. פתאום מצא עצמו נצרך לבריות במידה מסוימת. מדי חודש היה עליו לעשות מאמצי על, לגייס את עלות התחזוקה של משרדיו על הצוות הגדול שבהם. מדי חודש היה חסר לו כחצי מיליון דולר כדי לממן את שכירות 6 המשרדים.
אולם את הכספים ששלח כדי לעזור במימון התורה הנלמדת בקבר רחל לא צימצם בכהוא זה. "אם אין ביכולתי לתרום מכיסי הפרטי" אמר בלבו, "אזי לפחות אשתדל בגופי, לנצל את הקשרים ולהפעיל מעגלים של ידידים וחברים שיתגייסו לתמוך בקבר רחל".
ממחשבה למעשה, הוא החל להקדיש כל שבוע שעתיים בהם פרש ממעגל עסקיו, והקדיש את כל זמנו למען רחל אמנו. הלך להיפגש עם בעלי אמצעים, פנה טלפונית ושלח דואר אלקטרוני, וכך הלאה והלאה. בעקבות פעילות זו פיתח גם הכרויות חדשות עם אנשי עסקים אותם לא הכיר בעבר.
בכל הזמנים הקשים המשיך לשמור על קשר עם קבר רחל. בין אם פעולותיו הניבו פרי ובין אם לא, את הקשר למאמע רחל הוא לא רצה להפסיד.
אבל הנה הגיעו ימים קשים עוד יותר. באחד הימים התקשר. בקול בוכים ורוח נכאה שפך את צערו, וסיפר על השפל הגדול והמשבר שפקד את עסקיו.
"בעוד כחודש נקבע לי דיון בבית המשפט. זהו דיון משמעותי העומד להכריע את עתידי ואת גורלי", אמר בחרדה.
"כלומר?"
"אסביר לך" בלע עורך הדין הנוצץ את גאוותו. "אם אמצא משקיע חדש עד אותו יום, אוכל להמשיך ולתפעל את ששת משרדי".
"ואם לא?"
"כי אז אצטרך להתחיל לחשוב מהיכן אקח כסף ל'ברקפסט' (ארוחת בוקר)", כמעט פרץ הלה בבכי.
אילו היית יהודי משלנו היית משתמש בביטוי: אני צריך כסף "אויף שבת", חשב הרב קלוגר מחשבה מבודחת ובלתי נמנעת. אך בעולם המושגים של עורך הדין הכמעט גוי אין מושג כזה. לא רק משמירת שבת הוא רחוק מרחק ת"ק פרסה אלא אפילו מאכלי שבת זרים לו.
"רגע, למה שלא תגיע לבקר את אמא?"
"מה?" נדהם עורך הדין. "אני דווקא מבקר את אמא שלי כל יומיים".
"אנחנו לא מדברים על אמך הביולוגית, אנחנו מדברים על אמא רחל, האמא של כולנו" הזכיר הרבקלוגר. "אתה הרי כל כך הרבה פועל ועושה למענה, לא מגיעה לך הזכות לבקר אותה ולבקש ממנה שתעזור לך כשאתה נצרך לישועה?"
"הברקת" הגיב מיסטר נדלר בשמחה כאשר הבין לפתע את משמעות הדברים. "אני מסיים את שיחת הטלפון איתך ופונה אל סוכן הנסיעות שלי. לא, לטיסות ארוכות אני לא טס במטוס המנהלים שלי. בתוך יומיים אני בישראל ואצור אתך קשר".
פרק ד'  - מושג יהודי בודד
ואכן, לאחר יומיים הגיע עורך הדין לארץ. הפעם לא לצורך פגישת עבודה סטנדרטית, כי אם לצורך פגישת 'תורה ועבודה', פגישה שעתידה לחולל מהפך בכל חייו... הוא לא בא לבד... קשיש אמריקאי טיפוסי עמד צמוד אליו.
"תכירו בבקשה. הרב קלוגר, זה אבא שלי. אבא, זה הרב קלוגר". והוא מספר להרב קלוגר. "כשהחלטתי לנסוע לקבר רחל אמרתי, בעצם למה שאבא לא יבוא אתי. פניתי אליו ואבא קפץ על המציאה והביע במקום את שמחתו".
הזקן היה מנותק כאמור מכל זיק של יהדות, אך יהודי נשאר יהודי ו"קבר רחל" עושה לו משהו, וילכו שניהם יחדיו...
"היתה לנו נסיעה מעניינת" מספר עורך הדין. "מטבע הדברים, הרי זו הפעם הראשונה בחיים שאנו עורכים נסיעה מיוחדת בנושא הקשור ליהדות, והראש כבר מסתובב סביב יהדות. אבא החל לגולל את זכרונות נעוריו וילדותו. שעה ארוכה אימץ את זכרונו וניסה לשווא לגרד את השכבות המאובקות בירכתי מוחו, אולי נשתמר בהם קורטוב לחלוחית של תורה אותה ספג בינקותו.
פתאום זינק ממקומו. נעץ מבט בנוף התכלת הניבט לעיניהם מחלון המטוס וצעק "שנים אוחזין בטלית".
"מה?"
"שנים אוחזין בטלית" צעק הזקן בהתרגשות, וכבר אצו רצו אליו שני דיילים ואחזו בבגדיו... "אבא לימד אותי גמרא כשהייתי ילד קט ואני זוכר את המילים "שנים אוחזין בטלית". הזקן היה נרגש כאילו זכה בפרס הראשון בלוטו האמריקאי.
"יפה, ומה משמעות המשפט הזה?"
"זהו, שאני לא זוכר יותר משלושת המילים האלו".
הוא לא זכר מי המה ה"שנים" ומדוע הם "אוחזין", ועל איזה "טלית" מדובר, אך במשך כל הדרך שינן לעצמו "שנים אוחזין בטלית".
המטוס חצה את קו החוף, והתעופף מעל תל אביב. הטייס הכריז על נחיתה, בחוץ המתינה להם מונית שלקחה אותם הישר לקבר רחל, ועדיין כל הדרך חוזר האב הזקן ומשחזר "שנים אוחזין בטלית"... המשפט התורני היחיד שנמצא במאגר היהדות הדל שלו.
הם נכנסו לקבר רחל אמנו בעינים קרועות לרווחה. לא יאומן. שניהם התרפקו נרגשים ונפעמים על המצבה הגבוהה ופרצו בבכי קורע לבבות. האמא מקבלת את בניה בזרועות פתוחות...
עמדו האב והבן שהיו כל כך רחוקים מיהדות עד עתה ונשאו מעומק הלב תפילה נרגשת רווית רגשות סוערים. כשסיימו הציע להם מישהו להצטרף לשיעור הדף היומי.
ראש הכולל פותח את השיעור ומכריז בשמחה של תורה "שנים אוחזין בטלית".
זעקה פורצת מפי שני האורחים מארה"ב והם כמעט מתעלפים מהתרגשות.
מה? "שנים אוחזין בטלית"? עוד פעם?
היה זה ביום שני ג' אייר תשס"ט, היום בו הדף היומי החל במסכת בבא מציעא דף ב עמוד א'... האברכים וראש הכולל הרב משה מנחם קלוגר ניסו להבין מה קרה לשני האורחים אשר נפשם יוצאת מהתרגשות לנוכח ה"שנים אוחזין בטלית" אך ללא הצלחה....
עורך הדין פרץ בבכי סוער. "אתם שואלים מדוע אנחנו כל כך מתרגשים?" פנה אל האברכים. "אני אספר לכם".
והוא סיפר על הטיסה והמשפט שאביו כל הדרך שינן בדבקות. "שנים אוחזין בטלית". "והנה אנחנו רק מגיעים לכאן ומיד אתם מתחילים באותם מילים עצמן. זה לא מקרה. "אני רואה בכך קריאה גלויה, אמא קוראת לי לחזור
לחיק היהדות ושמירת התורה והמצוות. "אני מבטיח לך אמא, אני חוזר", אמר בסערת בכי.
עין אחת לא נותרה יבשה.
פרק ה' - יהודי חדש נולד
שעה ארוכה התרפק עורך הדין על המצבה בבכי נסער וליטף את הפרוכת באהבה.  נולדתי מחדש" מלמל לאחר שעתיים והתיישב בחולשה על כסא.
"זכרת להתפלל על הביזנס?" שאל מאנדהו. "אוי, שכחתי לגמרי" נזעק ופנה שוב לעבר המצבה. מתרפק עליה כמו תינוק המתרפק על אמו ומבקש ממנה: "תעזרי לי בעסק, אני משתדל לעזור לך, אנא תעזרי לי".
מקבר רחל דהרו השנים הישר אל שדה התעופה.
עורך הדין שב הביתה וביצע מהפך בכל סדרי החיים. הכשיר את המטבח, החל לשמור שבת ולהניח תפילין.
כעבור שלשה ימים בלבד!
הטלפון מצלצל. על הקו נמצא איל-הון איתו יצר קשר לפני כמה שבועות וביקש את עזרתו למוסדות קבר רחל. באותה הזדמנות אמר לו איל ההון "הבה ונקבע פגישה".
כעת הוא מתקשר "נעניתי לך על תרומה לקבר רחל. אך אמור נא לי. שמעתי שהסתבכת".
"זה נכון".
איל ההון ביקש לברר את כל פרטי העסק וכיצד הסתבך...
במהירות גבוהה שיקלל העשיר את כל הנושא והציע את עצמו כמשקיע פוטנציאלי, במטרה להציל את העסק ולהביא לשגשוגו ופריחתו מחדש!
וכך החל מתרומם שוב מזלו של עורך הדין נדלר והאיר לו פנים ונהפך עליו הגלגל לטובה. שוב מוצא הוא את עצמו כגביר אדיר התומך בהרבה מוסדות תורה וחסד, ובפרט במוסדות קבר רחל אמנו.
שנה שעברה בהילולת רחל אמנו הגיע עורך הדין ארווין נדלר. הפעם עם כיפה על ראשו וכיהודי שומר תורה ומצוות. הוא הגיע לשם, ולא קשה לנחש מה אמר שם לרחל אמנו:
"תודה על אור התורה והיהדות שזכיתי להם בזכותך, רחל אמנו! תודה על השפע והברכה שזכיתי להם בזכותך, רחל אמנו!"